בספר מרכבה לשכינה נכתב כי תחילת כל עבודת ה’ היא תיקון המידות. עוד קודם ללימוד עמוק או לתרגול רוחני, על האדם לעצב את מידותיו כך שיהיו כלי ראוי לאור השכינה. הדרך אל הדבקות אינה נבנית על קפיצות דרך, אלא על עבודה פנימית עקבית שמזקקת את האישיות ומטהרת את הלב.
מהו תיקון המידות?
חז”ל אמרו: “דרך ארץ קדמה לתורה” (ויקרא רבה ט’, ג). משמעות הדבר – לפני שהאדם יכול להיכנס בשערי חכמה והשגה, עליו להכשיר את עצמו במידות טובות: ענווה, סבלנות, אמת, יושר, אהבת הבריות. כל מידה מתוקנת הופכת את הלב לכלי נקי יותר, וכל מידה מקולקלת יוצרת חציצה בפני האור האלוקי.
עבודת ההכנה
הרמח”ל מסביר במסילת ישרים (פרק י”א) כי הדרך לתיקון המידות היא דרך של התבוננות ובדיקה מתמדת: “צריך האדם להיות מתבונן תמיד על מעשיו ומבחין בהם… לראות היש בהם דבר אשר לא יאות”. ההתבוננות אינה רק חשבון נפש בזמן מיוחד, אלא דרך חיים שמזמינה את האדם להיות ער לכוונותיו ולפעולותיו.
הכלי להשראת השכינה
כאשר המידות מתוקנות – מתאפשרת השראת שכינה. וכפי שנאמר: “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’” (ויקרא י״ט, ב). הקדושה אינה פרישות בלבד, אלא התנהגות מתוקנת בעולם הזה. המידות הן הכלי, והאור האלוקי הוא התוכן שמתמלא בו. כך מתחילה הדרך: עבודת תיקון המידות היא הבסיס לכל מדיטציה יהודית ולכל חוויית דבקות.