ראה ראיתי את מבוכת עם ה’, הצמאים לעורר נפשם אל נשמתם, בכל דרך אשר ימצאו. והרבה שמעו על חשיבות ע”ב שמות הקדושים, נביא כאן מעט ענינם…
וכתב רבינו אברהם אבולפיא בספרו מעין עולם הבא: ואמנם נפרש תחילה… שם בן ע”ב אותיות… והנה סודו…. וכן הוא קול השם כקול האדם המדבר, כי התשובה והמענה על שאלת הנביא השואל הוא שווה. בקול דממה דקה בתחילה, ומתגברת והולכת תמיד, כמו שהתבאר בסוד הנבואות…נבחר השם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב (משלי כ”ב). מגדל עז שם יהו”ה, בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי י”ח): כך כתב בהקדמת ספרו.
אח”כ הוסיף: זה השם המפורש הוא ראשית לכל השמות והתחלה לכל הנבראים בשם העליונים והתחתונים… זה השם הנכבד והנורא הוא מודיע לנו מציאות העצם הנקרא סיבה ראשונה לכל נמצא …
זה השם המפורש שם ע”ב יוצא מן הפסוק ויסע ישר ומן פסוק ויבא הפוך ומן פסוק ויט ישר וסימנך יה”י אור וסודו אור בגימ’ העולם כולו:
וזהו צירופו הראשון מג’ פסוקים ויסע, ויבא, ויט, ר”ת מן השמות הוא ישר מן ויסע. אמצע אמצע אותיות מהשמות הוא הפוך מן ויבא סופי תיבות מהשמות הוא ישר מן ויבא ויט וזהו הנה לך זה השם המפורש כתוב מפורש ומצורף כראוי והוא הצירוף הראשון וממנו יוצא בד’ זוויותיו שם המתחיל מדתו ואחריו מהוה ואחריו המין ומגלגוליו יוצאים מפלאות תמים דעים. והיודע לגלגלו (כשעה) כשורה על כל הפנים רוח הקודש לובשתו או שפע חכמה נשפע עליו להורות לשכלו אמיתות המציאות (פתאום). אבל צריך שיהיה המגלגל חכם ומבין מדעתו ומפני שאם מוסרים לו ראשי תיבות פרקים מן השמים שיבין הוא סוף הכוונה וירגיש במעט רמז כי טבע האדם שמבין מה שישכילהו במשלים ובשיתוף שמות ובצירוף אותיות בנוטריקון ובגימטריאות כולה:
ועוד הוסיף שם: והנה נודע בקבלה נבואית אלוהית תוריית, שבעת שהחכם המשכיל מצרפם, תשפע עליו רוח הקודש. וזה לך האות, בעיונך באותיות הקדושות האלה באמת ובאמונה, ובצרפך אמנם מה שבראש עם הסוף והסוף עם הראש ראש עם תוך והתוך עם ראש והסוף עם התוך והתוך עם הסוף וכן כולם לפי זה הדרך יגלגל כל אות פנים ואחור בניגונים רבים (פי’ עם הנקודות). ויתחיל בנחת וימהר עוד וירגיל עצמו עד שיהיה בקי מאוד בחילופי הצירופים זה בזה וצריך לו ג”כ שיהיה בקי מאוד בסתרי תורה ובחכמתם כדי שיכיר מה שיבוא לו בגלגלי הצירוף ויתעורר לבו בחושבו הציור השכלי האלוהי הנבואי. ותחילת מה שיעלה לו מן הצירוף בהתבודדותו תתחדש עליו פחד ורעדה ויעמדו שערות ראשו ויזדעזעו אבריו אח”כ אם יזכה תעבור עליו רוח אלהים חיים ונחה עליו רוח השם רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה’ וידמה לו כאילו משוח כל גופו מראשו עד רגליו בשמן המשחה ויהיה משרת ה’ ושלוחו ויקרא מלאך האלהי”ם ויכונה שמו כשם רבו והוא שד”י אשר כינוהו מטטרו”ן שר הפנים: ע”כ דברי רבינו אברהם אבולפיא זצ”ל.
ואומנם כתב הרב אבולפיא כי יש להגות את השמות, אומנם אח”כ כתב את העונש למי שטועה בהיגוי וז”ל: ואם היה מזכיר את האות וטועה ח”ו בקריאת האות המולך על האבר ההוא אשר בראש האדם הקורא ח”ו היה נתק האבר ההוא ומחליף מקומו ומשנה טבעו מיד והיה נתק (ס”א נתן) בו צורה אחרת והיה האדם בעדו בעל מום ועל כן נחתם שם וה”ו במלת מו”ם כדי להיזהר בזוכרו… ע”כל הרב אבולפיא זצ”ל.
ובאמת לאורך כל ספרי הרב אבולפיא נמצא את עניין ע”ב שמות לאורך ולרוחב, ולהביא כל דבריו אי אפשר, כי רבים הם מאוד, אך אפשר לקחת מעט מתורתו, ובפרט מה שהביא רבינו חיים ויטל זי”ע בתוך חלק ד’ של שערי קדושה. ועניינו מבוסס כאמור על ספר חיי העולם הבא, והכל נסמך על ספר יצירה. ושם כתב כי כל תיבה של ג’ אותיות, יש בה ו’אפשרויות לצירוף. וזה מה שכתב הרב אבולפיא בעניין גילגול האותיות, דהיינו, לראות את השמות במחשבתו, ולגלגל האותיות בכל ו’ אפשרויות הצרופים. וזה כתב רבינו חיים ויטל שיכול לעשות בכל צירוף או מילה, כל שכן אם מגלגל את ע”ב שמות. וזה מה שכתב רבינו אברהם אבולפיא, שעל ידי כך יכול לזכות לנבואה. ולהבין יותר את דרך תרגול המידיטציה הקבלית**, עיין בספרנו “מרכבה לשכינה”:**